מערכת החינוך מורכבת מכמה תתי מערכות ואחת מהן זה החינוך המיוחד. באופן כללי ניתן לחלק את מערכת החינוך המיוחד לשני לסוגים: הראשון הוא שילוב של ילדים עם לקויות למידה בתוך הכיתות הרגילות או בכיתות חינוך מיוחד ייעודיות, בתוך בית ספר רגיל. השני הוא השמת ילדים בבית ספר כוללני לחינוך מיוחד – בית ספר שכולו מיועד לילדי חינוך מיוחד. במידה ולילדכם יש לקויות למידה מוכרות ומאובחנות, הוא יכול להיכלל באחת משתי הקטגוריות הבאות, תלמיד דיפרנציאלי ותלמיד שילוב.
תלמידי שילוב אלו הם תלמידים שעברו ועדת שילוב, והמערכת החינוך מכירה בצורך שלהם בהוראה מתקנת וטיפול רגשי. המערכת מייעדת להם שעות הוראה מיוחדות, שלרוב מועברות על ידי מורה להוראה מתקנת. משרד החינוך מאפשר ל-5.4% מסך התלמידים בבית הספר להיות תלמידי שילוב ולכן הזכאות לשעות שילוב ניתנת על פי דרגות חומרה וצורך. כמו כן, ההחלטה מתקבלת בתוך בית הספר על ידי צוות בית הספר.
הכי
חשוב להבין שצריך להגיע מוכנים לוועדת השילוב
ובשביל זה אני כאן עבורכם.
תלמידים דיפרנציאליים הם תלמידים שעברו ועדה שבה הוחלט על סטטוס זה. אחד
ההבדלים הבולטים בין ילד שילוב לילד דיפרנציאלי הוא שילד דיפרנציאלי זכאי לשעות על
פי מצבו ושעות אלו אינן באות מסל השעות הבית ספרי ו/או מסל שעות השילוב. תלמידים
דיפרנציאלים בחטה"ב ובתיכון זכאים להרבה יותר שעות תמיכה מאשר תלמידי שילוב.
כמו כן, סל השעות מגיע לתלמיד ועל שמו, כך שקל לעקוב אחרי ביצוען במלואן.
חוק השילוב החדש
השנה נכנס בצפון הארץ חוק השילוב וההכלה החדש, שמשנה את התמונה. נכון לעכשיו ביצוע החוק סובל מליקויים רבים: בתי הספר לא קיבלו את השעות כדי ליישם אותו, אין פיקוח אמיתי על האופן בו נבחרים תרפיסטים לעבוד בבתי הספר כפרילאנסרים ומחנכות לא קיבלו את ההכשרה שהובטחה להן. כולנו מקווים שעד השנה הבאה יהיו שינויים מרחיקי לכת ברפורמה זו.
כאשר הורה משלב ילד עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך, עליו לקחת בחשבון כי עליו להיות מעורב ללא הפסקה בנעשה בבית הספר. לדוגמא, עליו לידע את המחנכת כי היא צריכה ליידע אותו בכל שינוי בלו"ז – אפילו הקטן ביותר, מכיוון שלילדים על הרצף האוטיסטי, ילדים עם קשיים בתקשורת וילדים עם אספרגר, השינויים האלו קשים מאוד ויכולים להתבטא בהתנהגות הילד.
מחנכת אחת בכיתה של יותר מ-30 ילדים, אפילו אם תרצה בכל מאודה, תתקשה להתמודד עם שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתה רגילה. יש לזכור שבנוסף לתלמידים אלו, יש תלמידים נוספים עם מורכבויות כאלה ואחרות שלא אובחנו כראוי, תלמידים עם הפרעת קשב לא מאוזנת ועוד. על הורה לתלמיד שילוב בכיתה רגילה (בין אם זה ילד שילוב או ילד דיפרנציאלי, כמו ילד תקשורת, ילד עם קשיים נפשיים, קשיים רגשיים או נכות פיסית) להיות כל הזמן "בתוך העניינים". עליו לדעת, יום לפני שהמחנך מודיע לתלמידים להתחלק לקבוצות לקראת הטיול השנתי, כי פעולה כזו מהווה מקור ללחץ בל ישוער לילדים על הרצף ולילדים עם חרדה חברתית. על ההורים לוודא כי לילד נבנתה מערכת "תגבורים" שנכונה עבורו – על חשבון אילו שיעורים הוא מקבל את התמיכות המגיעות לו, כיצד הוא ישלים את החומר ועוד.
לגבי ילדים
עם הפרעות קשב – הם חווים קשיים ניכרים בבית הספר. ראשית הם נמדדים על דברים שהם
לא מסוגלים לעשות, הם מחווטים אחרת. כשהם מתחצפים – זה לא מרוע, כשהם לא רואים מה
שנמצא מתחת לאף שלהם – הם באמת לא רואים והם באמת לא תמיד מבינים מצבים חברתיים כי
הם לא תמיד שמים לב למה שקורה סביבם. תלמיד כזה עלול למצוא את עצמו מתנהל בסביבה
עוינת: מבחינתו זה לא שהוא לא מובן – מתנכלים לו. הוא חווה את העולם אחרת.
תלמיד כזה זקוק להורים שיעמדו לצידו ויסבירו למורים, שלא תמיד מבינים, מהי הפרעת
קשב. חסרה הבנה כמה קשה לילד עם הפרעת קשב כשמשנים לו תוכניות – דבר שקורה לא מעט
בבית ספר. גם כאן להורים יש תפקיד חשוב בעבודה מול המערכת ובית הספר וזה בדיוק
המקום להדרכת הורים פרטנית.